‏הצגת רשומות עם תוויות סיפור חיים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סיפור חיים. הצג את כל הרשומות

תקציר קורות חיים

אירית ר. קופר נולדה בעיירה מינסק-מזובייצקי השוכנת כארבעים קילומטר מזרחה לוורשה. באביב 1942, בהיותה כבת שלוש-עשרה, הוציאה אותה אימה מהגטו, מסרה לאיכר פולני, והסבירה לה כי עליה להישאר בכפר, עד אשר תבוא לקחתה חזרה, בסתיו. אך מפחד הגרמנים אמר לה האיכר לחזור לגטו, לאחר חודשים אחדים. לתומה חשבה אירית שהגטו עדיין קיים ובני-משפחתה מחכים לה בבית. בדרך נודע לה מילד יהודי בן גילה שהגטו חוסל ושניהם החלו לנדוד בין האיכרים. בשלב מסוים דרכיהם נפרדו, ואירית הגיעה בנדודיה למנזר, שבו שהתה בזהות בדויה עד סוף המלחמה. איש מבני משפחתה לא שרד. בשנת 1946 עלתה ארצה במסגרת חברת-נוער ונקלטה בקיבוץ דן בצפון הארץ, שבו שהתה גם בתקופת מלחמת העצמאות. בשנת 1950 עזבה את הקיבוץ עם תרמיל וזוג נעליים, בין השנים 1952-1953 למדה בסמינר למורים בבן-שמן. אירית הקימה משפחה יחד עם בעלה מארק רומנו, נולדו להם שתי בנות וגם נכדים. בין השנים 1971-1975 סיימה את למודי התואר הראשון בספרות עברית והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. במשך 30 שנה עבדה כמורה ופרשה מן ההוראה בשנת 1985. אירית מתגוררת בהרצלייה.
משנת 1977 ועד שנת 2008 פרסמה 17 ספרים ועוד היד נטויה. אירית כותבת בחדר העבודה שלה. הגינה מרגיעה אותה, היא רואה ייעוד בכתיבה ובמסירת העדות, ולכך מוקדשות רוב שעותיה.


סרטון סיפור החיים של אירית ר. קופר - לחצו לצפייה

אמא, תגידי:זה נכון?/אירית ר. קופר


"אמא תגידי: זה נכון?" שמעתי טריקה נרגזת של דלת הכניסה, כאשר רונית שבה מבית הספר, וכבר עמדה מולי וזרקה את השאלה בקור שיש בו נימה של חשדנות ותרעומת. "מה נכון, ילדתי?" שאלתי בהשתוממות. "שאת ניצולת שואה?""מי סיפר לך?""לא חשוב, אמא. רק תגידי" זה נכון?""נכון.""ולמה לא סיפרת לי!" היא התחילה לצעוק, ותחושה של עלבון בדבריה. היא הרימה ראשה מול פניי והתבונה בי כמופתעת: איך הצלחתי להסתיר ממנה כל הזמן את עברי? לכסות את הקורות אותי בזמן המלחמה?
"אמא תגידי: זה נכון?" הוא סיפורה של אירית, שבילדותה, בתקופת מלחמת העולם השנייה, נדדה בין כפרי פולין ומנזריה, הסתירה את זהותה היהודית, וניצלה יחידה מכל משפחתה.
"אמא תגידי: זה נכון?" הוא סיפורה של בתה רונית, צברית שגדלה בבית שבו השתדלה האם, אירית להיראות אף היא כבת הארץ, חניכת קיבוץ, ולחסוך מבתה את סיפור ילדותה הקשה בשואה.
אירית ר. קופר לא המציאה את הסיפור; אלה הן קורות חייה, ואלה היו לבטיה: כיצד להעביר לבנותיה את סיפור חייה.
הספר נקרא בנשימה אחת, והוא אינו רק סיפורן של האם והבת – אלא סיפר העצב שלא נגמר, וספור הקושי לספר אותו.
הוצאת דני ספרים בע"מ 1996 ו-1998

נעלה בכל הדרכים/אירית ר. קופר

"נעלה בכל הדרכים" הוא סיפור מסע, אודיסאה, של נערה יהודיה מלאת חיים ורגשנית, אריקה שמה, המוצאת את עצמה בבית יתומים פולני בתום מלחמת העולם השנייה. אריקה חוזרת ליהדותה ועושה דרך חשאית ומלאת חתחתים לארץ ישראל בחבורת נערים ונערות, שכולם יתומים כמוה.
הם מבריחים גבולות, צועדים בלילות, עוברים ממדינה למדינה באירופה השסועה לאחר המלחמה הנוראה; הם יושבים במחנה עקורים בגרמניה, נושמים מרחוק את אווירת הארץ ומכישים עצמם לקראתה; הם עולים בחוף צרפת על ספינת מעפילים, נרדפים על-ידי הבריטים, רואים את חיפה במשך שעות אחדות, ולאחר קרב נואש הם נזרקים לספינת גירוש בריטית, הלוקחת אותם למחנה מעצר בקפריסין. רק לאחר חודשים ארוכים הם זוכים להגישם את חלומם: מגיעים ארצה, עוד לפני מלחמת העצמאות, ונקלטים בהכשרת נוער בקיבוץ.
"נעלה בכל הדרכים הוא סיפורה של אירית ר. קופר. בילדותה, במלחמת העולם השנייה, נדדה בין כפרי פולין ומנזריה, הסתירה את זהותה היהודית, ניצלה יחידה מכל משפחתה, העפילה ארצה ובנתה בה חיים חדשים. חוויותיה שבות ופורצות בעל ספריה כהר געש שאינו כבה בכל הצורך המתמיד לספר מה היה.
עדותה הספרותית של קופר אינה רק תיאור גורלה הפרטי, אלא ספורים של דור ושל תקופה, שבלעדיהם אי אפשר לתאר את קורות העם היהודי ומדינת ישראל במאה העשרים. חשוב מאוד שספריה יימצאו בספריות , ושיקרא אותם הנוער בכל בתי הספר בארץ.
אהוד בן-עזר

נשיט סירות נייר/אירית ר. קופר


מסע מיוחד במינו של שלושה צעירים בני עשרה המלווים את סבתם לארץ שבה חוותה ילדות מסמרת שיער. סיגלית, סמדר ודני – ישראלים, גלויי לב וקצת חצופים – חולקים עם הקורא את חוויותיהם בפולין של היום, כשהם משחזרים את חוויותיה של סבתא אירית מאז: הם השיטו סירות נייר בשלולית שבחצר, תעו ביער האדיר, התעמתו עם הפולנים ברחובות הערים, באוטובוסים וברכבות, דרכו בחצר המשך של האיכר ומיששו את חומות המנזר ואת קירותיו. השתוממותם על הכוחות שגילתה סבתם בהיותה ילדה התחרתה רק בתדהמה נוכח הסלחנות שגילתה כלפי אנשים שגירשו אותה מביתם.
אירית ר. קופר, סופרת ותיקה שכתבה רבות על עברה ועל ביקוריה החוזרים בפולין, יצרה צירוף מיוחד במינו של ארבע נקודות מבט במהלך "מסע בסימן הנכדים": היומנים של סיגלית, סמדר ודני משקפים צורת התבוננות וחשיבה של צברים, ובכללם ביקורת גם על סבתם, ואילו את עמדתה ואת זיכרונותיה היא מביאה בפינה הרביעית, הסוגרת את הריבוע.
הוצאת כרמל ירושלים תשס"ו 2005