
עם זאת יש ילדות, הקולטות מה קורה בבתים אחרים, ואינן נותנות לאימן מנוחה: למה אצלנו זה ככה, ולמה לא אחרת? ואולי אפשר לשנות?
אירית ר. קופר, מורה שהייתה לסופרת , מרבה לכתוב על ילדותה בפולין של ימי טרום השואה ועל מה שעבר עליה בשנים, שבהן נספתה כל משפחתה הקרובה. הפעם היא מספרת על המשפחה שהקימה בישראל ועל הבית בהרצלייה, שהיה כה שונה מבית הוריה.
הוצאת דני ספרים 2007
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה