במשך שנים רבות חלמה המחברת על מפגש מחודש עם ידידת ילדות נערצת. המחברת, יהודיה ענייה, זכתה לטעום במחיצת ידידתה קריסטינה מטעמו של השפע והאושר שהיו נחלת משפחתה האמידה. מוראות מלחמת העולם השנייה הפרידו ביניהן והמחברת לא ראתה אותה עשרות שנים. כל אותן שני לא מחקו את זכר מיטיבתה והיא התאוותה לשוב לפגשה ולהשיב לה כגמולה. פתיחת שערי הגוש המזרחי אפשרה זאת, אך המציאות טופחת על פני המספר בגלותה שמיטיבתה האצילית התדרדרה לזנות, לשכרות ולאובדן זהות. "ספור אישי" מזעזע.הוצאת ספריית הפועלים 1994
הסופר בנימין טנא כותב לאירית מכתב
על הספר "התזכריני כריסטינה"?
לאחר קריאת הספר.
לחצו על המכתב כדי לראות אותו מוגדל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה